1. מקורות המידע
- עסקאות נדל״ן של רשות המסים — כ-3.8 מיליון עסקאות מאז 1998: מחיר, תאריך, שטח, חדרים, שנת בנייה וחלק הזכויות שנמכר.
- מאגר הכתובות והחלקות — קישור כתובת לגוש/חלקה ולנקודה על המפה, אזור סטטיסטי ומדד חברתי-כלכלי של הלמ״ס, וגזטיר נכסים (שנת בנייה, קומות, יח״ד).
- מאגר התכניות של מנהל התכנון — פוליגונים של ייעודי קרקע לכל תכנית, כולל תכניות בהכנה, מופקדות ומאושרות.
- מתחמי התחדשות עירונית מוכרזים — כולל מסלול, סטטוס תכנוני ומספר יח״ד קיימות ומתוכננות.
- תחבורה ושירותים — תחנות מטרו ורכבת קלה (קיימות ומתוכננות), בתי ספר, והכרעות שמאי מכריע.
הנתונים נשלפים בזמן אמת דרך ה-API הפתוח של גרסאות לעם (over.org.il), שמשמר ומנגיש את מאגרי המידע הממשלתיים.
2. המודל: רגרסיה הדונית מקומית
לכל נכס אנחנו שולפים את העסקאות בחלקות הסמוכות בחמש השנים האחרונות, מסננים עסקאות חלקיות (העברות בין בני משפחה), עסקאות מרובות־יחידות וחריגים סטטיסטיים, ומביאים כל עסקה ל"מחירי היום" לפי מדד מחירים של העיר.
על העסקאות האלה מתאימים מודל של לוג המחיר למ״ר כפונקציה של: גודל הדירה, תקופת הבנייה (לפני 1960, 1960–79, 1980–99, 2000–14, 2015+, חדשה מקבלן), סוג הנכס (דירה, דירת גן, דירת גג, בית), ובניין ותיק בתוך מתחם התחדשות עירונית. לכל עסקה יש משקל שדועך עם המרחק (רדיוס מסתגל לפי צפיפות העסקאות) ועם הזמן (זמן מחצית של שנתיים).
המקדמים "מרוסנים" (Bayesian ridge) לכיוון ערכים ארציים סבירים: באזור עם הרבה עסקאות המודל לומד את הפרמיות המקומיות, ובאזור דליל הוא נשען על ברירות מחדל. כך אפשר לענות על שאלות כמו "כמה פחות שווה כאן דירה בבניין משנות ה-60?" — מתוך הנתונים של השכונה עצמה.
מגמה מקומית. מדד המחירים העירוני לא תמיד מתאים לשכונה: יש שכונות שהתייקרו מהר יותר מהעיר ויש שפיגרו. לכן המודל לומד גם "מגמה מקומית ביחס לעיר" (באחוזים לשנה, מרוסנת לכיוון אפס עם סטיית תקן של ±2% לשנה), ועסקאות ישנות מעודכנות למחירי היום לפי המגמה של השכונה ולא רק של העיר.
אותו בניין, אותה חלקה. עסקאות קודמות באותה חלקה הן הראיה הישירה ביותר לרמת המחירים של הבניין — מיקום מדויק, איכות בנייה, תחזוקה ושכנים. אחרי התאמת המודל, אנחנו מודדים בכמה העסקאות בבניין סטו מהצפוי (אחרי תיאום לגודל, גיל, מועד וסוג) ומוסיפים את הסטייה הזו להערכה — אבל בכיווץ בייסיאני: עסקה בודדת וישנה מקבלת משקל קטן, ועשר עסקאות מהשנתיים האחרונות מקבלות משקל גבוה. המשקל נקבע לפי שונות המחירים בתוך בניינים לעומת בין בניינים בשכונה (מודל אפקטים אקראיים), וזמן מחצית של שנתיים לעדכניות. בבדיקה, אותה שיטה ברמת הגוש לא שיפרה את הדיוק ולכן אינה מופעלת.
ההערכה הסופית משקללת את תחזית המודל עם חציון 12 העסקאות הדומות ביותר (עסקאות מאותו בניין מקבלות עדיפות), כשכל אחת מהן מותאמת לנכס שלכם דרך המקדמים, המגמה המקומית והפרש הבניין. לבסוף מוחלות התאמות שאינן קיימות בדיווחי רשות המסים — קומה ומעלית, ממ״ד, חניה (לפי עסקאות חניה באזור), מרפסת (מקדם שטח אקוויוולנטי 0.35 לעומת המרפסת המקובלת בבניינים מאותה תקופה) ומצב הנכס — לפי כללי שמאות מקובלים.
3. תב״ע, זכויות בנייה והתחדשות עירונית
כל תכנית שהפוליגונים שלה נוגעים בחלקה מסווגת לפי שלב (בהכנה, הופקדה, מאושרת, הודעה לפי סעיף 77/78), היקף (ארצית, כוללנית, מקומית) ונושא (התחדשות עירונית, תוספת זכויות, שימור, תחבורה). מתחמי התחדשות עירונית נבדקים גאומטרית — האם הנכס בתוך המתחם.
הפוטנציאל התכנוני מחושב כתרחיש שקוף: שווי דירה חדשה באותו מיקום, גדולה בכ-12 מ״ר (תוספת טיפוסית בפינוי-בינוי) — לפי המודל המקומי — פחות השווי היום, כפול הסתברות מימוש לפי שלב התכנית, ומהוון לפי זמן המימוש הצפוי (6% לשנה). הסתברויות בסיס: בהכנה 35%, מופקדת 60%, מאושרת 80%; לבניין ותיק ללא תכנית — 12%–25% לפי פעילות ההתחדשות בסביבה.
4. בדיקת דיוק (Backtest)
כדי לבדוק את המודל ביושר, העמדנו אותו מול עסקאות אמיתיות מ-18 החודשים האחרונים ב-17 שכונות ב-14 ערים. כל עסקה הוערכה רק על סמך עסקאות שנסגרו לפניה — בדיוק כמו שמאי שעובד בזמן אמת — וההערכה הושוותה למחיר בפועל.
| שיטה | שגיאה חציונית | בטווח ±10% | בטווח ±20% | עסקאות |
|---|---|---|---|---|
המודל המלא (האתר) רגרסיה הדונית מקומית + מגמה מקומית + אפקט בניין + עסקאות דומות | 9.1% | 54.4% | 79.1% | 421 |
הגרסה הקודמת ללא מגמה מקומית וללא אפקט בניין (משקל קבוע לעסקאות בחלקה) | 9.3% | 52.7% | 79.8% | 421 |
רגרסיה בלבד ללא שקלול העסקאות הדומות | 9.2% | 52.3% | 78.4% | 421 |
עסקאות דומות בלבד חציון העסקאות הדומות, מתואמות לנכס | 8.9% | 53.2% | 80.0% | 421 |
בלי שנת בנייה אותו מודל, כשמתעלמים משנת הבנייה | 10.0% | 50.1% | 74.8% | 421 |
חציון מחיר למ״ר באזור השיטה הפשוטה: חציון משוקלל × שטח | 11.9% | 43.9% | 68.2% | 421 |
כיסוי טווח ה-80%: 79.1% מהעסקאות נפלו בתוך הטווח שהמודל הציג. נבדק ב-01/10/2026.
בדירות שיש להן עסקאות קודמות באותה חלקה (281 מתוך 421), השגיאה החציונית ירדה מ-8.8% ל-8.3%.
המסקנות: שנת הבנייה היא עדיין הפרמטר החשוב ביותר — בלעדיה השגיאה החציונית עולה מ-9.1% ל-10.0%. המגמה המקומית ואפקט הבניין שיפרו את הגרסה הקודמת בכל המדדים העיקריים, ובעיקר בדירות שיש להן היסטוריית עסקאות בחלקה. הדיוק משתנה מאוד בין שכונות: בשכונות אחידות (אשדוד, פתח תקווה, בת ים) השגיאה החציונית 5%–6%, ובשכונות הטרוגניות (המושבה הגרמנית בירושלים, הדר בחיפה) 16%–24%.
5. מגבלות
- דיווחי רשות המסים אינם כוללים קומה, כיווני אוויר, נוף, מצב הדירה או חריגות בנייה.
- עסקאות מקושרות לגוש/חלקה; בבניינים גדולים כל הדירות חולקות אותה נקודה על המפה.
- יש פיגור של מספר שבועות עד חודשים בין מועד העסקה למועד הדיווח במאגר.
- הפוטנציאל התכנוני הוא תרחיש הסתברותי ולא התחייבות — תכניות משתנות, מתעכבות ונדחות.
- ההערכה אינה שומת מקרקעין ואינה תחליף לשמאי מוסמך.